סיפורי סבתא

אביב בפול ווליום – 04.04.16
אביב במלאו הדרו, ובווליום גבוה, ומעידה על כך גם ערוגת הפול הירוק המתפקעת. שפע חסות, ערביות ואמריקאיות, רוקדות לצלילי מנגינת האביב. כוסברה, שמיר, ועלי מיזונה מתחרים על המקום בסל. וכרובים משני זנים, האחד ירוק והשני אדום, מתגלגלים באיטיות לסככת האריזה, מדושנים מגשמי החורף. הקלשון עובד במרץ, ננעץ במיומנות וחושף שורש כתום ועסיסי. וכשהאדמה עדיין לחה מגשמי חורף אחרונים, נטמנים בה רמזים קטנים לקיץ שעומד לבוא – זרעי במיה שננעצו השבוע. עובדי השדה הנפלאים הולכים וחוזרים, חוזרים וסוחבים, צינורות, ארגזים, שתילים. כמו פועלי במה מיומנים מאחורי הקלעים של תצוגת מחול השינוי הנפלא הזה. כל טוב מסבתא!
כתר ברוקולי – 25.02.16
הברוקולי נחשב אצלנו למלך הרשמי של החורף. קשה לשנות את הבחירה הזו כאשר מתהלכים בשדה ונפגשים בראשיו המעוטרים, כמו בכתר טבעי. ומסתבר שהוא לא רק יפה ומרשים, אלא גם בעל אופי… בריאותי, לפחות. יערה שושני דינסמן*, נטורופתית שמלווה את סבתא כבר שנים, מספרת שהברוקולי מכיל כמות יפה של סידן, ויטמין C וחומצה פולית. "ממחקרים ידוע כאנטי סרטני, מסייע בהורדת כולסטרול ומצבי סכרת 2. הברוקולי תומך בתפקוד הכבד ובתהליכי ניקוי הרעלים של הגוף". מתכון פשוט ומהיר של יערה לברוקולי מוקפץ בשום, שמן זית וגרידת לימון: יש לחלוט את ראשי הברוקולי כ- דקות3, לסנן ולהקפיץ במחבת עם 2-3 שיני שום ומלח גס עד להתרככות. לפני סיום לבזוק מעל מעט גרידת לימון. בתאבון ובעיקר לבריאות מלאה.
חיבור לאדמה – 15.02.16
חילופי המשמרות בין החורף לאביב מתנהלים בשדה. ברוקולי, כרובית ושורשים חורפיים נאספים במרץ ומנגד ערוגות אביב קורמות לאיטן צינורות וגידים. ימי שתילות מרוכזים חוזרים למלא את זמנינו ולעיתים בשדה, החיבור לאדמה אחרי זמן ארוך על הברכיים הופך לעמוק מאוד. עמוק עד כדי כך שחלק ממנה ממשיך איתנו. גם במימד הפיזי. ומבט אקראי על הברך מלאת הבוץ שלך, שדבקו בה עלים ירוקים, מגלה שצומחת לך שם ערוגה…
עונת מעבר – 22.10.15
אוויר צלול. אדמה רכה. אור נעים וירקות רעננים. הללויה!
עונת המעבר עוברת עלינו  כמו בהחלפת תפאורה בין מחזות ההצגה.
שחקני הקיץ הראשיים מפנים את הבמה, קדים קידה, משאירים טעם של עוד ויורדים לאיטם.
שחקני החורף כבר לבושים מאחורי הקלעים. מדקלמים את הטקסט – "לגדול, לצמוח, להכות שורשים", טמונים באדמה ומוכנים לסימן לפרוץ החוצה. מהאדמה אל הבמה.
ובינתיים בזמן ההתארגנות, התפאורה משתנה, עולה ויורדת, בליווי מוסיקת רקע של להקות עגורים, קריאות העובדים במסיק הזיתים הסמוך ונשיפות הרוח.
עננים צבעוניים, גשם, שמש ואור מתוזמנים היטב בהוראת הבמאי ומעניקים תחושה של ציפייה לצופים לקראת המערכה הבאה. המערכה הבאה בהצגה הכי טובה בעיר! בראבו!
שנה טובה – 14.09.15

אנחנו ממש בסיומה של שנת שמיטה
שנה שדרשה מאיתנו גמישות ויצירתיות,
ובעיקר הזכירה את החשיבות שבשמירת האדמה,
חידדה את המובן שבמובן מאילו.
את השנה הזו אנחנו מסיימים באיסוף דלעות.
הולכים וחוזרים, נוסעים וסוחבים "ים של דלעות בשתי ידיי"
מהשדה אל סככת האריזה שנצבעת בים כתום וגלי.
מאחלים שנת צמיחה, גדילה ופוריות מסבתא וכל הצוות
מעשבים ביחד – 15.10.14

עישוב עכשיו. לפני שהגשם יבוא, אספנו את מירב הידיים שיכולנו להשיג בשביל למגר עשביה שפשטה בערוגות. לצורך העניין נעזרנו גם בשכנים מאחד הכפרים הסמוכים. השדה המה פועלים ופועלות, ערב רב של שפות, תלבושות, גילאים ומאפיינים תרבותיים. כיסויי ראש לצד ראסטות וזקנים, מכנסי עבודה לצד שמלות וסנדלים. הידיים הזריזות תלשו עשבים במהירות, נעצו שיני שום וזרעו ערוגות של פטרוזיליה שורש וגזר. המגוון בשדה היה מעניין והיה זה שיעור לצפות בכל קבוצה ומאפייניה. ואם בשיעורים עסקינן, שיעורים ברפואה ניתנים בערוגת הגזר, שכן העישוב הנוכחי בערוגה היה מאתגר גם למנתח לב בעל מיומנות גבוהה. ערוגת הגזר התמלאה בעשבים ונזקקנו לעדינות מרבית על מנת להפריד את עלי הגזר מהעשבים. ואם בענייני רופאים והצלת חיים… את ערוגת החסה תפסנו ממש בדקה התשעים. העשבייה ממש כיסתה חלקים מערוגת החסה הצעירה ומנעה אור שמש נחוץ. העישוב השבוע היה מבחינת החסה הצלת חיים. בסוף יום העבודה שרון הוציא מהאוטו שופר בספונטניות והראה לנו איך עושים את זה נכון. השמיים נענו בברכה.כל טוב מסבתא

שנת שמיטה טובה! – 24.9.14

החל מראש השנה מונהגת שנת שמיטה בישראל. שנת שמיטה היא שנה בה אסור לקיים (על פי ההלכה) מספר פעולות חקלאיות, שנה שבה השדה, הפרדס, הכרם ומה שיגדל בהם באופן טבעי, יהיו מותרים לכל אדם ובעיקר לעניים. רעיון השמיטה מקסים ביסודו, והוא מנחה את האדם להיפרד מרכושו, קניינו החומרי, כספו שמגיע לו מאחרים ועוד. רעיון השמיטה מדבר בשפה של צדק חברתי ומנסה ליצור אחת לשבע שנים איזון בפערים החברתיים. מעבר לכך הוא מחזק תפיסה אקולוגית שרואה באדמה חומר שיש לשמרו ולא משאב לניצול. שיטת העבודה שלנו, שמנסה לשמור על האדמה, מעניקה מנוחה כל שנה (ולא כל שבע שנים), לחלק מהשטח שינוח ויחדש את החומרים החיוניים בו. אבל, היות והבנקים לא ישמט (כנראה…) את חובותינו אם נשמוט את כל השטח לשנה שלמה, אנחנו לא מסוגלים לא לגדל כלל. על כן, כמו חקלאים רבים בישראל אנחנו מקיימים 'היתר מכירה'.
רנחנו מאחלים לכם שנה טובה ופורייה, שנה בה נשמוט את כל מה שאיננו אמיתי ואיננו זקוקים לו בחיינו, ונדע לשמור על העיקר, על האהבה, על הבריאות, על הצחוק והמילה הטובה. שנה טובה מסבתא.
לדוג בטטה – 18.8.14

מי אמר שאי אפשר לדוג באדמה? בשבועות האחרונים אנחנו דגים בערוגת הבטטה שלל מרשים. הקלשון משמש לנו כחכה, פרחי הבטטה הם פיתיון יפיפה וברשתות ארגזי הפלסטיק נערמים 'דגים כתומים'. הכתום באוכל שאנחנו ניזונים ממנו חשוב במגוון התזונתי כיוון שהוא עשיר ב'בטא קרוטן' – מרכיב המצוי בירק (הכתום בעיקר) ומספק תועלת תזונתית משמעותית, פעילות אנטי אוקסידנטית, חיוני לראייה (מכאן האגדה שגזר בריא לעיניים) ומונע מחלות רבות כמו גם הגנה מפני סרטן. הבטטה והדלעת הכתומים מלווים אותנו מידי קיץ ומצליחים לשרוד את החום הגדול. אנחנו ממליצים בחום (בחום של אוגוסט) על מתכון פשוט של ירקות כתומים בתנור: יש לחתוך לרצועות בטטה, דלעת, כרישה ובצל יבש. לסדר על גבי נייר אפיה בתבנית. לבזוק מעל מעט שמן זית, מלח, שום כתוש, פלפל שחור, טימין ורוזמרין ולהכניס לתנור ל-40 דקות בחום של 180 מעלות. לקבלת טעמים עזים יותר ניתן להוסיף מעט רוטב סויה וסילאן ולהשאיר את הירקות במשרה ללילה במקרר. ימים שקטים ובריאות מסבתא.
צבע אדום זה עגבניה – 25.7.14
בימים כאלה, שהמילה 'שדה' עשויה להתמזג בקלות מטרידה עם המילה 'קרב', בזמנים שהמילה 'טיל' לא מתארת רק את קצב התפתחות צמיחת הבמיה, בלילות שבהם מלבד חרקים ופרפרים מעופפים כאן באוויר אובייקטים נוספים, בזמנים כאלה – סיור בשדה מזכיר ש'צבע אדום' שייך לעגבניות שרי עסיסיות. לפלפל שהסמיק. התזכורת הזו גורמת להסמיק, גם אם אתה שייך לימין או לשמאל, היא מותירה בך מבוכה. הלוואי שתהיה לנו הזדמנות קרובה להרגיש את זה שוב – שצבע אדום זה צבע של עגבנייה. של שפתיים של אישה. של עטיפת ממתק שוקולד בצורת לב. בינתיים ליבנו עם התושבים. בדרום, במרכז, בצפון, בימין, בשמאל ובמרכז. שמחים להגיש לכם מהצבע האדום השבועי, עגבניות שרי מהשדה. ימים שקטים ובריאות מסבתא.
מונדיאל – 7.7.14

פעם בארבע שנים זה קורה? תחרות כדורגל כלל עולמית לוהטת. אצלנו זה פעם בשנה! מדי שנה אנחנו מחכים לעונה הזו,לתחילת הקיץ, שביציעים הכל צבעוני וססגוני, מפרחי בטטה, פרחי קישוא, במיה מפוארת, מלפפון ושעועית ירוקה. ובתזמון מדויק שניתן על פי מצב שיחי הערוגה, עמיר שורק במשרוקית והחבר'ה שורפים את הערוגה עם קלשונים. תפוח אדמה לוהט מזן 'מונדיאל' (כן, זה שם הזן!) יוצא מהאדמה אצלנו בשדה ממש עכשיו, בתזמון מופלא עם החגיגה הכלל עולמית. פקעות מונדיאל טריות ופריכות הם חלק מהסל שלכם השבוע. זה הזמן להתרווח מול הטלוויזיה עם תפוחי אדמה ותירס חם ושהטובים ינצחו… בתיאבון!

איפה אתה אליעזר? – 15.4.14
על אף יפור הילדים שעליו גדלנו, גזר מהשדה אינו יוצא, לרוב, תוך משיכה בעלוותו.
פה לא תעזור גם סבתא אלישבע (וזה מסבתא לסבתא…) לרוב מה שקורה הוא ניתוק של העלווה מהגזר שנשאר באדמה. על מנת להוציא את הגזר אנחנו משתמשים בכלי טכנולוגי חדשני העונה לשם – קלשון.
ובכך נהנים גם מהעלווה שנשארת על הגזר וניתן להשתמש בה בבישול, בשייקים ירוקים ועוד

ישנן בנות  – 10.10.13

אל צוות השדה הצטרפו בשבועות האחרונים בנות שנת שירות מטעם אירגון 'השומר החדש'.
הן לומדות על אומנות האהבה של אריך פרום, לצד שיעורי ערבית מדוברת וציונות.
בחצי הראשון של היום הן אוספות בטטות, זורעות סלק או שומרות על עדרי צאן.
השעות המוקדמות, צינת הבוקר, דביקות הבוץ תחת הציפורניים העדינות, כאבי שרירי הרגליים,
השמש הקופחת, הסירפדים והקוצים הן מנת חלקן היום יומית של נערות אשר עשו מעשה והחליטו לנסות.
לנסות להתחבר לאדמה, לשהיה בטבע, לעשיה אחרת ושונה כל כך מבנות ובני גילן.
ואנחנו מלאי הערכה.
סל אורגני

ושתלת בין חגיך  – 17.9.13

ושמחתך בחגיך. ואצלנו שמחת עשייה מחודשת של שתילות וזריעות סתיו. לא רק ארבע מינים, אם כי, כמעט ארבעים מינים שונים של ירקות יהיו אושפיזין ויתארחו בשדה בקרוב. שבועות מקוצרים עוברים עלינו והם עמוסים ברשימת מטלות והכנות לקראת האורחים הצפויים בשדה. חג סוכות מזמן מחשבה על ארעיות ומקומה בחיים (מגורי קבע לעומת מגורים זמניים). עיסוק חקלאי בטבע מזמן זאת לרוב. מי ייתן וסוכתנו הצנועה תהיה יציבה ואיתנה לאורך שנים ארוכות, ושנדע להודות על כך מבעד לסכך הארעיות.

אורגני טרי מהשדה

והתחלנו את שירנו מהתחלה – 12.9.13

שורות שורות, גדודי שתילים מגיעים אל השדה מחדש לסיבוב נוסף בגלגל הענק של הטבע. שוב מתחילות שתילות הסתיו וזה כל פעם מרגיש כמו התחלה חדשה. כנייר לבן עליו נמתחים בעדינות קווים ירוקים עשויים מנקודות עדינות, משנה השדה את פניו. הציור זוכה לשיפוצים קלים מארנבות שמוחקות פה ושם קטעים ירוקים שלא לטעמן. או שבעצם מאוד לטעמן… יום כיפורים בפתח ומזמין איתו חשבון נפש. בין היתר אנחנו משתדלים להתבונן במערכת היחסים שלנו עם הסביבה המזינה אותנו. עד כמה אנחנו שומרים עליה, עד כמה אנחנו משתמשים בה, עד כמה אנחנו מודעים אליה. גמר חתימה טובה. וסליחה. סליחה על חילוף שהתפספס, על עכביש שהגיע בארגז, ובעיקר על תירס שלא נשאר…

אורגני מהשדה

.גן נעול?  – 15.8.13

שיא הקיץ, אמצע אוגוסט והפזמון 'גן נעול, לא שביל אליו לא דרך' מתנגן בראש. מד הטמפרטורות מסנדל את ידינו מידי יום אחרי שעות הבוקר, אבל גן הירק שלנו פתוח. השביל אליו משובש אומנם, אך הדרך נראית לנו מאוד ברורה ונכונה. והוא מוכיח לנו, הגן, כל קיץ מחדש כוחות אדירים שמאפשרים לירקות הגדלים בתוכו לעבור את התקופה היוקדת. כשהכובע מעל הראש נוזל על פנינו המאדימות, כשהחולצה הופכת לסחבה, אנחנו מתפלאים לראות את הבמיה, הריחן, הפטרוזיליה, הדלעת ושאר החברים עומדים בכך כמעט באדישות. את השתילות והזריעות של עונת הסתיו אנחנו צפויים להתחיל בקרוב ובינתיים זה הזמן ליהנות משפע הריחן, ברוטב פסטו נפלא (למשל) שיכול לשמש כבסיס לרוטבי בישול או כממרח. ומלבד פסטו ניתן לשלב את הריחן בטחינה או במגוון סלטים. טעמו עשיר ואפקט הרעננות הוא בדיוק מה שאנחנו זקוקים לו כעת. קיץ חם, אבל נעים.

קטיף דלעת בשדה האורגני של סבתא יהודית

סבתא בת שנתיים – 8.8.13

השבוע לפני שנתיים זה קרה. אחרי תקופה ארוכה של תכנונים, מחשבות ותהיות התחלנו לעבד את הערוגות הראשונות. רצונות ערטילאיים, אמונות חקלאיות וגישות אקולוגיות שעוצבו והתפתחו במשך שנים הגיעו לכדי מימוש פיזי. שדה עירום וחלק לבש אט אט כסות ירוקה ורעננה שמילאה את ארגזי הסלים הראשונים. ואנחנו כהורים לילד ראשון, מהופנטים מכל עיוות בזווית הפה ומצלמים כל התרחשות. צברנו המון חוויות בשנתיים האלה, פגשנו אין ספור בעלי חיים מדהימים, פגשנו את עצמנו במקומות שלא הכרנו, ופגשנו אנשים יקרים שמאפשרים לזה להיות. תודה לכם, בתקווה לשנים פוריות יחד.

סבתא יהודית בת שנתיים - ירקות אורגניים

אוגוסט רודן – 1.8.13

גידול ירקות עונתיים, על פי תפיסתנו, מונע את הצורך בדישון כימי, בהדברה מכל סוג ומעניק לירק את הסביבה המתאימה לו. על כן יהיה עמיד, חיוני ובריא יותר. אבל, גידול ירקות עונתיים מצריך גם הרבה סבלנות והתמודדות עם געגוע. הורגלנו לראות במשך כל השנה מבחר ירקות רחב מאוד שרובם נראים טוב, אולם מגודלים בתנאים תעשייתיים עם כל המשתמע מכך. והביקוש שאנו נתקלים בו לסלק, ברוקולי וכרובית בעונה זו מאוד הגיוני אבל מצריך סבלנות. בימים אלה אנחנו מסיימים לשקוד על תוכנית הגידול לסתיו ולחורף ויהיו הרבה מירקות אלו. אבל קודם צריך להיות חורף… ועם בעונתיות עסקינן, אנחנו נכנסים לאוגוסט. ואוגוסט הוא חודש בעייתי. רודן אמיתי, מצליף קרני שמש שיוצרות כוויות חום בירקות, מעלה את מד הטמפרטורות לגבהים שגורמים לאידוי מסיבי. אוגוסט לא טיפוס רחמן, גם על החסה הוא לא חס והשבוע נזקקנו להשלים חסות ממגדלים אורגניים חיצוניים. בואו נחשוב ברוקולי.

מלונים אורגניים שהתייבשו בשדה של סבתא יהודית

הקמטן בשדה המלון – 6.6.13

דיירי השדה החוקיים לא מתהדרים בשטר בעלות על השטח ונפשם אינה חפצה בשכר דירה חודשי. רצונם פשוט. לשרוד. דיירים אלו כאמור הם בעלי החיים הרבים סביבנו שלא מעט כבר סופר עליהם. על האילניות בחסה, המושיות בתרד, השלשולים שמטייבים את הקרקע בתפוחי האדמה, הארנבות בסלרי, הפרפרים בכרוב, התנים בתירס, העורבים באבטיח, העכברים והחולדים בסלק ועוד ועוד. הימצאותם של בעלי חיים בשדה על פי תפיסתנו, מבורכת ביותר, תורמת לאיזון ביולוגי, מטייבת את הקרקע, מהווה תעודת כבוד עבורנו ומשמשת הוכחה 'חיה' לאי השימוש בריסוסים או ברעלים (גם כאלה המותרים על פי התקן האורגני). הוכחה בעלת חיים… השבוע התוודענו לדייר שקט ובעל חזות חלקלקה אך לא מייצגת… מיד עם סיום קטיף המלונים, בעוד הידיים מפשפשות בין השיחים, נשמעה לפתע לחישה ובזוית העין נראה זנב ארוך ומפותל חומק. אחרי קפיצה אתלטית אחורה והסדרת נשימה ארוכה…, התפננו להביט בזוחל הגדול שזכינו לראות. גופו ארוך, עבה מאוד וצבעו חום. מסתבר שמדובר בזוחל דמוי נחש השייך למשפחת הלטאות וקרוי בשם 'קמטן החורש' הוא אינו מזיק לאדם ואפילו מועיל מאוד בשדה כיוון שניזון גם מעכברים ומכרסמים קטנים. דמיונו הרב לנחש גורם להכחדתו שלא בצדק. המפגש עם הקמטן הוסיף אולי קמט של דאגה נוסף מהבהלה המידית אך אחרי שיישרנו את ההדורים, 'גוהצו' הקמטים ונפרדנו לשלום כדיירים טובים עד המפגש הבא

מלון אורגני אצל סבתא יהודית

משל הצב והארנבת – 23.5.13

משל הארנבת מנסה ללמד אותנו, בין השאר, לקח חשוב ביהירות וצניעות ואת המידה הטובה של הצב האיטי, הסבלני וההחלטי אל מול הארנב המהיר והזחוח. בתחילת השבוע נפלה בחלקינו הזכות לפגוש ארנב בשדה להסתכל לו עמוק ברטוב של העין ואף להתפנק בלטיפה קלה לפני שהוא נס על נפשו. בהמשך השבוע שתלנו ייחורי בטטה בתלוליות אדמה שיצרנו באיטיות רבה על ידי מעדרים בחום היוקד של בקעת יבנאל. המחשבה שהזדנבה לה, מתוך הקושי הפיזי ומעבודתנו ה'צבית' והאיטית לא הרפתה וחידדה את השאלה האם נגיע בכלל לקו הסיום לראות את ה'ארנבת' זוכה 'בערמות הבטטה'? בעוד כחודשים שנזכה לראות את הבטטות מחוץ לאדמה וטעום את טעמה, נדע את התשובה. בינתיים נדרשת סבלנות של צב

מה עשוי חומוס? – 9.5.13

בערוגות הקישואים רעש ומהומה, הדבורים חוגגות כבמסיבת פרחים צהובים, הקישוא גדל בקצב נפלא והוא ממשיך לפקוד את סלנו. זה הזמן לאלתר במטבח עם הקישואים שנצברים והרי לכם מתכון לא שיגרתי, פשוט ומעניין לחומוס קישואים: שוטפים היטב קישוא גדול (או שניים בינוניים), חותכים לקוביות בינוניות וטוחנים במעבד מזון (גם מעבד ידני טוב למשימה הזו) יחד עם טחינה גולמית, שום, לימון, מלח ומעט כמון בדיוק כפי שמתבלים חומוס. המרקם שמתקבל מפתיע ביותר! וגם הטעם. והנה, חומוס ללא קטניות ותופעות הלווי שלהן… בשדה ערוגות השעועית גדלה בקצב, המלונים בשיא גודלם ואנחנו מצפים שיחליפו את צבעם מירוק לצהוב ויתנו לנו אור ירוק להתחיל בקטיף. האבטיחים החלו להיפגע מעורבים רעבים ואנחנו מתלבטים לגבי הפיתרון. מישהו מכיר דחליל טוב, רצוי עם ניסיון?

ירקות אורגניים. סל ירקות אורגני

חוק האנשים השלובים – 15.3.13

השבוע באו לבקר אותנו תלמידי כיתה י' ממושב הזורעים. תלמידי הישיבה התיכונית, המוגדרת 'ישיבה אקולוגית', נוהגים לסייר מעת לעת בטבע ולבקר בעסקים בעלי אוריינטציה אקולוגית. המפגש איתם, מלבד היותו מפגש אנושי חם היה מפגש של רצונות. הרצון שלהם ללמוד ולספוג הגיע לכדאי השגה על ידי סיור בשדה, הסבר מקיף על עבודתנו והדרך המנחה אותנו. הרצון שלנו בעזרה ובידיים עובדות פגש ידיים מושטות המחוברות לגוף בעל לב רחב. החברה הצעירים הללו התנסו בעבודה חקלאית ובתוך כך עזרו לנו במשימות רבות. וכך, כמו בחוק הכלים השלובים השואף לאיזון ולשיווין, יצרו שתי קבוצות האנשים הללו שילוב רצונות שכולם יוצאים ממנו מרוצים. המחשבה הבנאלית אולי,  על כלכלת סחר חליפין הייתה בלתי נמנעת אחרי מפגש כזה וגם השאלה: מה רע בבנאליות?… בסל מצורף לראשונה העונה השום הירוק. שיני השום שננעצו באדמה בנובמבר עטו על עצמם עלים ירוקים וגבעול עבה הראויים לכל סלט ותבשיל. עשו בו כרצונכם.

סל ירקות אורגני

משנכנס אדר אוחזים במעדר – 20.2.13
חודש אדר, פורים הגיע והשדה מתהדר, מתקשט ומתחפש לפלטת צבעים של צייר אקספרסיבי. שלל פרחי בר מגיחים מבין הערוגות ומעניקים חידוש צבעוני בעין לגווניי הירוק המוכרים. והעין רואה עד דלא ידע, המשתה החושי בשדה בהחלט משכר. ומעט אחרי שנתפקח מכל השמחה נתפנה לעבודה. זה הזמן, בהפוגות הגשמים של חודש אדר, לאחוז מעדר ולפזז למען יהיו ערוגות חדשות… כי כך יעשה לאדמה שהאיכר חפץ בעיקרה… אנחנו בראשיתה של עונה חקלאית אינטנסיבית ונפלאה – האביב. עונה שבה יש לדאוג לירקות החורף שעדיין לא פינו את הבמה ומצד שני יש להכשיר את הפודיום לחבריהם הקיציים שכבר מריחים את החימום. בין לבין בעונה זו העשבייה גואה ושמחה והילולה…
שתהיה עבודה שמחה לכולנו. חג שמח ומבדח מסבתא

סל ירקות אורגני בצפון עד הבית

דייקון – 7.2.13
השבוע אנחנו מצרפים לסל צנון לבן. מקורו של הצנון הלבן או ה'דייקון' כפי שנוהגים לקרוא לו לעיתים, הוא ביפן. ומלבד היותו אכיל בסלט בפורמטים מגורדים או חתוכים דק, הוא נפלא גם במרקים, פשטידות, תבשילים מוקפצים ועוד. הדייקון הוא בן למשפחת המצליבים הענפה והוא גדל בתוך האדמה. בשלב הראשון הוא מפתח עלווה מפוארת הדומה מאוד לעלי רוקט גדולים ולעלי הצנונית. בשלב השני השורש מתפתח בתוך האדמה וכשהוא מתחיל להתעבות חלקו העליון של השורש מתחיל לבלוט מעל האדמה עד כדי 10 סנטימטר. זה הזמן לתרגל 'סבא אליעזר' למשוך ימינה ולמשוך שמאלה. ההוצאה מתבצעת בידיים. אחד אחד. חלקם נשברים. אחרים, בעיקר אודות לסבלנות, יוצאים במלא תפארתם. ותפארתם עשויה להגיע לאורכים שמפתיעים גם את אלה ששתלו אותם. מבחינה בריאותית מיחסים לצנון הלבן תפקיד חשוב בניקוי הכבד והוא עשיר בויטמין B ,C ואשלגן.

סל ירקות אורגני בצפון עד הבית

שורש העניין – 24.01.13
למרות ימי השמש המקסימים שפה, אנחנו בחורף. וחורף הוא זמן להתכנסות, להתכרבלות, להעמקת השורשים.  אין פלא שבשדה זהו זמן השורשים. צנון לבן, גזר, סלרי שורש, פטרוזיליה שורש, סלק ועוד הם חלק מכוכבי העונה הקרה. בסל השבוע מצורפים פטרוזיליה שורש וסלרי שורש. את הראשון אנחנו נוהגים לנשנש בשדה ממש כמו שאוכלים גזר והוא מאוד מרען שהוא חי. מי שחייב יכול לגרד מעט את הקליפה ולנגוס בשורש העסיסי – נסו לפחות עם אחד מתוך השורשים שבחבילה. כדאי לנסות את הקטן ביניהם שכן הוא ננגס בקלות. לסלרי שורש שימושים רבים ופה נמליץ על מתכון קל ופשוט של שניצל סלרי שורש (מומלץ מאוד לילדים): אחרי שמפרידים את עלי הסלרי מהשורש חותכים את השורש (לא צריכים לקלף) לרצועות דקות של כ-0.5 ס"מ. את עיגולי הסלרי שנוצרו טובלים בביצה ובפירורי לחם עם מעט מלח ומטגנים בשמן עד להזהבת הציפוי בכל צד בדיוק כפי שמכינים שניצל. בתיאבון…

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

מפלגת הירוקים – 17.1.13
גם בפוליטיקה הקשוחה של הטבע אין פשרות. החזק שורד. קבוצת משפחות מצומצמת שולטת ביד רמה כל אחת בעונתה. משפחות הסולניים והדלועים מכתיבים את ממשל הקיץ .משפחות המצליבים והסוככים נוהגים לנהל את מושב החורף. אבל אם מסתכלים היטב אפשר לראות שנבנות להן קואליציות צמחים ירוקים שחולקים מצע אדמה משותף וחוברים יחד על מנת לעבור את אחוז החסימה. חסימת האור מהעשבייה. המטרה וסיסמת הבחירות זהות – דאגה לדור הבא. להפיץ את  הזרעים. לא קריאות לשינוי או חידוש. רק שמירה על הסדר הקיים וצמיחה. אבל צמיחה באופן כל כך שונה מהמונח הכלכלי המפורסם. צמיחה לגובה אבל גם לעומק ולצדדים. הרעיון העיקרי הוא ירוק והשדה בוחר ירוק. ירוק עכשיו! ירוק בהיר, כהה, ירוק עד. עד הקיץ. ומי ייתן שגם במשפחות ההומו ספיאנס נדע לקיים קואליציות אמתיות.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

שכשוך קר ונעים – 10.1.13
רחשי שכשוך המגפיים ופכפוך המים בתלמים ליוו את הקטיפים של סל זה. לאחר שנחל יבנאל עלה על גדותיו ומנע מאתנו את הגישה לשדה, נאלצנו לצפות בסערה מחלון הבית המחומם בהנאה ובדאגה מסוימת. הדיווחים על הצפות ומטחי הברד החוזרים הציפו כל פעם מחדש את מד הדאגה. אולם, הבוקר קמנו ליום נפלא וצלול שהתחיל בתצפית מרהיבה ונדירה על צפת הלבנה ורמת הגולן המושלגת מצומת פוריה הסמוכה לשדה. לשדה הצלחנו להיכנס כ'טרמפיסטים' על טרקטור גבוה שצלח את הנחל וחצה את השלוליות בבטחה. לאורך הנסיעה הקצרה נגלו לפנינו שדות מוצפים, גידולי שדה שכובים והרבה בוץ. לשמחתנו הרבה מלבד קור עז, חיכה לנו שדה שעמד בסערה בגאון. הערוגות ספוגות מים, חלק מהתלמים מוצפים ולעיתים צריך ממש להתאמץ על מנת לשלוף מגף תועה ומבוצבץ מבלי שיתנתק מהרגל אליה הוא מחובר… אך מעבר לכך אנחנו מלאי הודיה על שאין סימנים אחרים לסערה. לאור תחושה זו, העבודה בקור ובגשם היתה נעימה מתמיד.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

בית ספר שדה – 3.1.2013
הזיכרון קצת מאובק ודהוי, אבל בברור היו אלה ימים יפים. הימים בהם הלכנו עם אבא לעבודה נחקקו כימיי כיף. במקום לחמם את ספסל הלימודים של ב'3 או ה'1, הלב התחמם כל פעם שמבטינו הצטלבו. זה לא משנה אם הסיבה הייתה מחלה, שמרטפית לא אחראית, חופש גדול או איזה חגיגה משפחתית. כל הזדמנות שאפשרה לשחק 'במגרש של הגדולים', ועוד עם אבא!, הייתה חוויה. השבוע ניתנה לנו ההזדמנות לראות של הצד השני של המטבע ולא ברור באיזה מהם הוא נראה יותר שווה… אחד מבנינו הצטרף השבוע לשדה בשל פריחה חשודה בעור ופתאום זה נראה כל כך שפוי והגיוני ללא ללכת לבית הספר. הפריחה בעור לא חלפה עדיין, אבל גם האור והפריחה בעיניי שנינו לא יתפוגגו מהר. לא היה זמן ללמד אותו את לוח הכפל, את תאריכי מלחמות העולם ומה זו שווא נח. גם לא בזמן המנוחה שלנו. אבל הוא למד לזהות 'גדילן', והילד יודע לשתול חסה! עתיד מזהיר… נקווה שהוא לקח איתו גם דברים אחרים. אנחנו, לעומת זאת, למדנו המון. בעיקר למדנו מחדש: על המרוץ העקר שלנו אחר ידע גלוי, כי "ידע זה כסף", "וידע זה כוח" ועוד מיני אמרות מפי בעלי ידע. על פרופורציות בעולם של יעילות בעבודה ו'ניצול נכון של הזמן'. על שיגרה ותבניות מחשבה-  ילדים לבית ספר, ההורים לעבודה. אין ספק, עבורו זה היה יום בעבודה של אבא. בשבילנו זה היה עוד יום בבית ספר.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

להתפושר – 27.12.12
יש חם, יש קר ויש פושר.  השבוע שאחד מצאצאינו הקטנים גילה חוסר שביעות רצון כלפי טמפרטורת הדייסה, דרש הזאטוט בתוקף: "אני רוצה שזה יתפושר!"… אחרי הצחוק הבריא סביב שולחן האוכל המחומם, חשבנו בשדה כמה בריא זה להתפושר, ועל הקירבה בין השיבוש המצחיק לבין המילה 'להתפשר'. להיות בין החם לבין הקר. באמצע. בשדה השבוע קר… מאוד קר, ונשמח להתפשר בעד כמה מעלות צלזיוס… הבקרים האחרונים מלאי טל ואנחנו מוצאים עצמנו רטובים לחלוטין גם שלא יורד גשם. ואם בפשרות עסקינן, מחר – 21.12.12 הוא היום הקצר ביותר בשנה וממנו והלאה היום מתארך ונדע שעות אור רבות יותר. עבור התפתחות הירקות זוהי בשורה משמחת. מלבד הקור ושעות האור, השדה ממלא אט אט את חלקי הפאזל החומים שעוד לא הורכבו, בנביטה ירוקה המשלימה תמונה רציפה ומעוררת התפעלות של מרבד קסמים נפלא.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

אור גדול – 13.12.12
מידי שבוע אנחנו חוזרים ומספרים על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו הירקות. על הניסים שבשדה ועל כדי השמן הבלתי נגמרים שטומנת בחובה האדמה. והפעם ברוח החנוכה: על האור בעונה הזו. עונות המעבר מזמינות מופעי שקיעה וזריחה מהמרשימים שיש. השילוב של שינוי בזוית קרני השמש ועננות משתנה גורמים לגוונים מופלאים בשעות המוקדמות. אך מעבר להנאה האסטטית שלו כצופים מהצד לאור תפקיד חיוני בהתפתחות הירקות. יום ארוך, עתיר שעות אור מאיץ את צמיחת הגידולים ומנגד מחסור באור מאט קצב גדילה (ללא קשר לטמפרטורה) ובמקרים קיצוניים גורם לקמילה. למעשה אחת הפעולות בחקלאות האורגנית שעוזרות למנוע עשביה היא למנוע ממנה אור. אפשרות אחת (מומלצת בגינות) היא על ידי חיפוי קרקע. עלים יבשים, כפות תמרים, יריעות בד או קרטונים עושים את העבודה נפלא. אפשרות שנייה היא לשתול ברווחים מתאימים, שמשלב מסוים הצמח 'סוגר' את הנוף ולא מאפשר מעבר אור לעשבייה. הצמחים יודעים להתחלק באור 'ומתאימים' את מקום גידולם על פי כמות האור שהם זקוקים לו. דוגמה לכך הוא ה'לוף' שזקוק למעט מאוד אור וגדל לרוב סביב גזעים של עצים ירוקי עד. בתקווה שגם אנחנו האנשים נדע לחלוק מהאור כי יש מספיק לכולם. אור גדול וחג שמח מסבתא.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

שדה מגנטי – 29.11.12
אוי, ימי השמש שלאחר הגשם! הימים האחרונים בשדה נוטפים שמש וצלילות וקשה להוריד את העיניים מכל היופי שסביב. הכול בוהק, מחודד וממש ממגנט את המבט. הידיים עסוקות בעיקר בעישוב, כיוון שעשבי הבר אינם מתרשמים יתר על המידה מהמאורע. והעישוב יש בו קסם משלו, כי כשנעשה מתוך הסכמה ורצון, ממגנט גם הוא, ולא את העיניים אלה את המחשבה. ובין כל העשבייה מחשבה עוקרת מחשבה ומפנה מקום לנבט הבא. השבוע מתכון לסלט שורשים חי ומרענן. כל הרעיון הוא פרוסות דקות מאוד של ירקות שורש. יש לפרוס בקולפן סלק חי, צנון לבן או צנונית, קולרבי וגזר לרצועות דקות וארוכות. את הרצועות יש לתבל בלימון, שמן זית, מלח ופלפל. תוספת של מעט שום כתוש וכפית סירופ אגבה (או דבש) עשויים לגרום לכם ללקק את האצבעות…

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

ימים של שקט – 22.11.12
זה מוזר. מאוד מוזר להסתובב במציאות הנוכחית בשדה. נוחות מזג האוויר בעונה הזו והטבע החוגג את הגשמים הראשונים כל כך שונים ממה ששומעים מרחוק. גיחות הפרפרים שחגים מעל הראש, מלחמתנו העיקשת בעשבים והצבע הירוק שמתפרץ באדישות מוחלטת לכל צבע אדום נראים כעת באור שונה. ואולי כל מה שקורה רחוק נראה בשדה באור שונה. השבוע ביקרו אותנו 'פליטות' תל אביביות שבאו 'בחסות' האזעקות לנשום אוויר ובהזדמנות זו אנחנו רוצים לפתוח את שערינו לכולם – תושבי הדרום שמעוניינים להעניק לילדים מעט שקט, לאוורר את המחשבה או סתם להירגע. אנחנו לא מספיק מאובזרים מבחינת אירוח, אבל זו עונה נפלאה ללינת שטח והירקות עלינו. תהיו ברוכים. בתקווה לימים שקטים, מסבתא

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

מתוק אחרי הגשם – 15.11.12
גשמי ברכה מירקו את השדה, צחצחו את הירוק, טאטאו את כחול השמיים ובישמו את האוויר ברעננות וצלילות מדהימה. הכול מוכן ומזומן. 'העוזרת' הכי מסייעת בעולם סיימה את עבודתה, הכול נקי וזה הזמן להתחיל בחגיגה. והחגיגה היא ימי השמש שלאחר הגשם בהם הנבטים, הצמחים והשיחים פורצים החוצה, כמעט בריקוד איטי. ואחד הרקדנים, מהוירטואוזים יש לומר, הוא התירס שהבשיל לרגל המאורע ומצטרף לסל. עמידתו האיתנה של התירס אל מול רוחות וגשמים, לאור עובי גבעולו הדק יחסית לגובהו, מעוררים התפעלות לא פחות ממתיקותו העסיסית – אתם מוזמנים לאכול אותו חי ללא בישול.  ציפורים נודדות רבות חגות מעל ראשינו אל מקומות חמים בימים אלו ובראש נודדת מחשבה שמחממת את הלב על הטבע, סדריו הנסתרים ועונותיו הסדורות שמתנהלות באופן כל כך קסום.
במשך התקופה האחרונה, לאחר המעבר לשדה החדש המשכנו לתחזק את השדה ביבנאל. תפעול שני השדות היה לא פשוט ולעיתים מסורבל מבחינה לוגיסטית ונעשה על מנת לאפשר רצף של הזמנות. השבוע אנחנו מבצעים ביבנאל את הקטיף האחרון ונפרדים תוך הודיה גדולה. ערוגת הפלפל ביבנאל חוסלה והפלפל שנקטף ממנה מחולק בשמחה בסליי המנויים. תודה לכם.

בשדה האורגני של סבתא יהודית. סל ירקות אורגני עד הבית בצפון

כמו שיורד גשם – 8.11.12
כשיורד גשם אפשרויות השתילה והזריעה מצטמצמות. אדמה בוצית מדיי מסרבלת מאוד את השתילה והופכת את מלאכת הזריעה לכמעט בלתי אפשרית. השבוע, מיד עם מוצא פיו של החזאי התורן, התייצבנו מלוא כוחנו להספיק כמה שיותר ערוגות לפני הגשם. מה גם שהשקיות רבות נחסכות כשגשם אמיתי מברך זריעות ושתילות חדשות ומעניק להם יכולת קליטה טובה יותר. קצת מוזר לכתוב על גשם בסנדלים וחולצה קצרה ומיוזעת אבל מי יודע (אולי החזאי?), יכול להיות שאת הטקסט הזה תקראו תוך כדי בחישת מרק מהביל מירקות השדה. ואולי זהו אחד מהקסמים הנפלאים של הסתיו.
השבוע השלמנו את זריעת ערוגות השום. למעשה השום אינו נזרע ואינו נשתל. הוא ננעץ באדמה. אנחנו מפוררים ראשי שום ונועצים שורות של שיניים מופרדות במרחק של 8 ס"מ, מכסים במעט אדמה ומחכים לגשם. והגשם כמו גשם, מוריד פקודה מלמעלה שלא ניתן להישאר אדיש אליה…

וגר ארנב עם חסה – 1.11.12
חודשי הקיץ החמים מהווים פסק זמן משתילות וזריעות, שכן החום הקופח אינו מאפשר לשתילים צעירים להתאקלם ולהתפתח כראוי. לכן בתקופה זו לעיתים חסרה חסה. בתחילת ספטמבר אנחנו חוזרים להליכה על ארבע ושותלים במרץ. אך צמיחת השתילים התעכבה כיוון שהולכי ארבע אמיתיים הביעו התעניינות גם הם בחסה. ארנבות בר גילו במהרה הכתמים הירוקים בלב הבקעה החומה ובאו לחגוג. התוצאה הייתה סעודה מענגת ביותר מבחינתם וקצת עגומה מבחינתנו… ערוגות רבות ניזוקו ונאכלו, ביניהן גם ערוגות החסה. על מנת למנוע את המשך החגיגה החד צדדית כוסו הערוגות בבד דקיק ואוורירי שמאפשר מעבר אור ומים. הבד חצץ למעשה בין השתילים למכרסמים שבינתיים עברו לנשנש מהעשבייה שצמחה בין הערוגות. אחרי שהשתילים התבססו, הבד הוסר והתוצאה אצלכם השבוע בסל. דרישת שלום מהארנבות השדה השבעות, שמוכיחות שיכול לגור זאב עם כבש או לפחות ארנב עם חסה…

מירושלים בקול תרועה! – 25.10.12
הוא לא בדיוק הירק הכי אסטטי שיש, אבל אל תטעו בו בשורש הנפלא, שמלבד שמו המתעתע וצורתו המחוספסת, יש לו לב רגיש… אולם לבעלי מעי רגיש מומלץ להיות עדינים איתו. הארטישוק הירושלמי שמצטרף השבוע לסל, נקרא למעשה 'חמניית הפקעות' והוא שיח רחב ידיים, בעל פרחים צהובים גדולים (כבר אמרנו לב רחב?) שמתנשא לגובה רב. פקעות הצמח מסתתרות בין השורשים ועל מנת להוציאן אנחנו עוקרים את הענפים ובעזרת קלשון וזוג ידיים מגששים באדמה. טעמו משובח ועדין, עם דמיון קל לארטישוק (מכאן נובעת הטעות בשמו) והוא עשיר בוויטמין B, אשלגן וברזל. מלבד טעמו שנותר בחיך וערכיו התזונתיים הרבים, השורש הירושלמי עשוי להותיר תופעות שנשארות גם הן לאורך זמן… גזים ונפיחות עלולים להיווצר בגלל החומר 'איניולן' הנמצא בירק. על מנת להקל על התופעה, לסובלים ממנה, כדאי להרתיח את הארטישוק לפני הבישול. ניתן לשבצו בתבשילים שונים, קדירות, פשטידות, לאפות אותו בתנור ולהכין ממנו מרק סמיך. דרך קלילה וטעימה היא פשוט לאדות אותו, על קליפתו, עם ירקות נוספים בסיר אידוי. טעמו העשיר בשיטה זו מעניק לחבריו לסיר ארומה מיוחדת שקיימת רק אצל כאלה שבושלו באותו מסטינג… בשדה, אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת השתילה. והשורות הירוקות – חמות ממשיכות להשתנות כמו במשיכות מכחול איטיות של צייר זקן שאין לו שום כוונה לסיים את מלאכתו, אלא להתענג מכל נקודה בקווי המציאות שהוא יוצר.

הירושלמי מיבנאל – 18.10.12
השתילות ממשיכות, הזריעות בעיצומן ובין השקייה לעישוב אנחנו מתפנים לארח את הירושלמי ביבנאל. ארטישוק ירושלמי, שהקשר שלו לירושלים רופף ביותר, הצטרף לרשימת הקטיפים. השורש הלבן בעל הטעם הייחודי הוא אחד מסימני הסתיו – חורף. שמו האמיתי של הארטישוק הירושלמי הוא 'חמניית הפקעות' ואת שמו העממי קיבל בעקבות טעות בהגיה. אין לו קשר בוטני לארטישוק (משפחות צמחים אחרות) והוא נקרא כך בשל הדמיון בטעם לארטישוק המקורי. התיאור 'ירושלמי' הגיע מעיוות של המילה 'ג'ירוסל' באיטלקית שפרושה חמנייה. המעבר מג'ירוסול לג'רוסלם היה מהיר והופ, יש לנו ירושלמי אסלי. הקטיף מתבצע בחפירה בעזרת כפות הידיים אחרי עקירת השיח ממקומו. אז תתייחסו יפה לאורח מעיר הקודש…

החיים כפשטידה – 11.10.12
סביר שאם פילוסוף קולינרי מסוים היה צריך לתאר את החיים על פי מאכל הוא היה בוחר בפשטידה שהיא עירוב של מרכיבים שיוצרים ביחד שלם אחד שונה מטעמם של חלקיו. ובפשטידה של החיים כמו בפשטידה מלבד המלח והפלפל החשובים, צריך משהו שידביק, שיאחד. כל חברה וסוג הדבק שלה…. בפשטידות של המטבח המודרני לרוב ביצי תרנגולות משמשות כחומר מדביק. ובעת האחרונה התעוררה במחוזותינו רוח טבעונית שנושאת עימה מחשבות שונות על מוסר, על תזונה ועל חומרי הדבקה… מחית קטניות מבושלות, טחינה גולמית, פשתן טחון וקמח חומוס הם חומרים טבעיים שיכולים לשמש כחומר מאחד נפלא בפשטידה ללא צורך בחומרים מהחי. מי שלא בעניין יכול להחליפם בביצים או גבינות. בכל אופן – אוכלי בשר, גבינות או ביצים, אוכלי נבטים, צמחים וזירעונים. כולנו יחד בפשטידה הזו. וזהו המתכון:
יש לגרד קוביית דלעת, 5 קישואים ו- 2 בצלים בפומפייה, לקצוץ פטרוזיליה, שום ותרד. לתבל על פי הטעם. להוסיף 2 כוסות קמח חומוס (או קמח אחר) וכ -120 גרם שעועית מבושלת טחונה (או 3-4 ביצים, כוס קמח מלא וגבינת פרמזן מגורדת). אם לא משתמשים בביצים אפשר לטעום גם לפני האפייה ולתקן טעמים. את הבלילה מסדרים בתבנית משומנת (לא גבוהה)  ומכניסים לתנור שחומם ל-180 מעלות לכ-40 דקות שיהיה בתאבון.

נשל הנחש – 4.10.12
סתיו ברחובות. טוב, לא רק ברחובות, גם בשדות ובערוגות, בשמיים המתעננים, בתיבול המשותף של חום וגשם ובדוכיפת שמבקרת. ולמרות שנהוג להעניק לעונה זו אופי מדוכדך ומעט קודר. סתיו זו התחלה ועל זה יעיד נשל הנחש שמצאנו בשדה. עבודת השדה מזמינה מפגש עם הרבה בעלי חיים, חלקם זוחלים וחלקם גם מכישים… יוצא לנו לשמוע ולפעמים גם לראות בברור נחשים ממינים שונים. השבוע בזמן פינוי הצינורות מהחלקה הישנה לטובת השדה החדש נתקלנו בנשל של נחש. הנשל היה כמעט שלם ובעקבות המפגש איתו זחלו לראשינו מחשבות על סוף, על התחלה ועל התחדשות. נחשים משילים את עורם על מנת לאפשר לגופם לגדול ולהתרחב ואנחנו מקווים שרוחות הסתיו הנעימות יביאו עימן רוחות של שינוי והתחדשות שיסירו את הקליפה הישנה, שישילו את המיותר ויעניקו מקום לגדילה, כי אולי מתחת לעור הישן יש עור חדש מלא אור. לו יכולנו גם אנחנו כך להגיח…

פלפל ממולא – 28.9.12
בתחילת האביב שתלנו פלפלים בחלקה ביבנאל. זקני השבט כולם כאחד הרימו גבה, קרצו קריצה, הגניבו גיחוך ראווה וקראו בגאווה – פה לא יגדלו פלפלים. וממש כמו בספר 'זרע של צנונית' עמיר המשיך להשקות ולקוות, גל התמיד במחשבות טובות והרי לכם פלפלים גאים בסל כבר כמה חודשים טובים. אלו לא הפלפלים מהסופר, לא בגודלם, לא בצורתם ולא בצבעם הבוהק, אבל אלו פלפלים אורגניים שגדלו ללא ריסוס בשטח פתוח. אנו שמחים לשתף במתכון לפלפל הממולא בכל טוב השדה: יש להכין 1.5 כוסות אורז (חצי בישול בלבד) ולסנן את המים שנותרו בו. יש לטגן בצל גדול חתוך דק עד להזהבה קלה. את הבצל לערבב בקערה עם דלעת מגורדת (חצי מהכמות שבסל), 2 גזרים מגורדים, פטרוזיליה ותרד קצוצים, שני שיני שום כתושות, מלח פלפל והאורז המבושל למחצה. בסיר רחב (בו יתבשלו הפלפלים) יש לטגן במעט שמן זית שני שיני שום, רסק עגבניות בינוני וכף קמח תוך כדי ערבוב מהיר. לרוטב שנוצר יש להוסיף 3 כוסות מים מעט מלח ופלפל שחור ולכסות את הסיר. בזמן הזה יש לפתוח את הפלפלים להוציא את הזרעים ולמלא באורז והירקות המתובלים (לא לדחוס יותר מידי – קחו בחשבון שהאורז יתנפח מעט). את הפלפלים מסדרים בסיר שבו התחיל להתבשל הרוטב ומבשלים על אש קטנה כשהסיר מכוסה כ-30 דקות. בתיאבון!

עוד תראה כמה טוב יהיה! – 14.9.12
לפני שנה פחות או יותר, אחרי ישיבה ארוכה על המרפסת בתכנונים ובמחשבות יצאנו לדרך וקטפנו את הירק הראשון שלנו מהשדה. הרבה מים עברו מאז בצינורות ההשקיה ושנה שנייה של חלוקת סלי ירקות מתחילה. הרבה זיעה ניגרה, עוד יבלות בידיים נוספו, לא מעט חולצות וכפפות נקרעו, טמבון אחד נשבר, והרבה מכנסי עבודה כובסו, נתלו, יובשו ונלבשו שוב. מנגד באוגדן החוויות והתחושות האישיות נוספו דפים רבים, נפתחו פרקים חדשים, ויש שם גם אוסף תמונות, פנים, שמות וקולות של אנשים יקרים שמחממים את הלב ומעניקים כוח כשביל סימני דרך של אבנים טובות. וממש עכשיו שציפורים נודדות חולפות מעל ראשינו בחלקה החדשה, הלב לוחש תפילה – "עוד נראה, עוד נראה, כמה טוב יהיה בשנה בשנה הבאה". תודה לכם וחג שמח.

החֶלקה החָלקה – 7.9.12
החֶלקה החדשה בתולית וחָלקה. ותיאור זה לא מתייחס רק למצב הצמחים שגדלים כעת באדמה אלא בעיקר לאווירה. השטח הקודם, ביבנאל, נמצא בשולי הישוב, עם דרכי גישה נוחות, אפשר לראות ולשמוע משאיות ואוטובוסים על הכביש היורד לטבריה, לשמוע את מלמולי הרדיו של השכן. החלקה החדשה נמצאת עמוק בתוך הבקעה, בתוך השדות, הפרדסים, המטעים. מסביב מתנשאים הרים גבוהים, תשבץ מלבנים חקלאיים לא סימטריים בגוונים שונים וכתמי ברושים באופק. מסביב, נוף שבתנאי מזג אוויר שונים היה ללא ספק עוצר נשימה. (עכשיו בעיקר החום מקשה על הנשימה…) מסביב, בעלי חיים שלא הולכים על שתיים – פרות, עופות דורסים, ארנבות ועוד כאלה שבטח נכיר בעתיד. ועיקר ההבדל בין החלקות הוא תחושת הטבע הפראי. אנחנו כבר צמאים לראות את השדה משנה צבעים, את ההרים לובשים קטיפה ירוקה ואת השמיים הופכים צלולים. בינתיים דואגים להשקות את האדמה ושותלים. השבוע נשתול כוסברה, שמיר וברוקולי.

זמן שתילות – 30.8.12
השדה עדיין חום. פה ושם מציצות שורות ירוקות דקות ולא רציפות. פה ושם כתמים חומים כהים יותר של אדמה רטובה. צינורות השקיה נמתחים לאורך החלקה כחבלי תבור מזינים. מתחילים להרגיש את זמן השתילות. תקופת השתילות היא אירוע אינטנסיבי. כמויות גדולות של שתילים מגיעים ביחד ואנחנו מנסים להספיק למצוא להם בית חם באדמה לפני שנהיה חם… השתילים עדינים, ועל מנת שיקלטו יפה ויצמחו לכדי שיח משגשג, רצוי שהמעבר לא יהיה טראומתי עבורם. מחסור במים, קור או חום קיצוני יכולים לגרום לכך. אנחנו משתדלים לשתול מוקדם בבוקר את החבר'ה העדינים, להמשיך באלו הקשוחים יותר ולסיים את היום בזריעות. השבוע בסל הבטחנו פלפל ירוק, והפלפל כנראה התרגש, הסמיק מלוא לחייו (מהתרגשות או מהשמש) ואל הסל מגיע אדום מבושה. בתיאבון!

לה-לה, לה-לה, לה-לה לבמיה – 16.8.12
בשדה אין הרבה חדש. הניגון ממשיך. שמש, חום ובמיה. אנחנו צופים מהצד במתרחש במינימום התערבות ומצפים לסיומה של העונה החמה. עד אז עסוקים בעיקר בהשקיה, קטיף ותכנון של העונה הבאה. ובכל זאת…,  בשדה בדקנו את ערוגת הבטטה השבוע וגילינו כי הגיע העת לקטיף. התחלנו לשלוף את השורשים הכתומים ובשבוע הבא נצרפם לסל. שיחי הארטישוק הירושלמי כבר נישאים לגובה רב ואו-טו-טו נזכה לראות את פריחתם הצהובה. הריחן אינו מרפה ואיתו הפטרוזיליה והבמיה. או הבמיה. והנה מתכון קליל להכנת במיה (גיוון מרוטב העגבניות הסטנדרטי): יש לקטום את קצה הגבעול מבלי להגיע לתרמיל (אחרת הבמיה מתפרקת בבישול). להקפיץ את התרמילים למשך כמה דקות עם שמן זית, ושום. לפני השחמה ניתן להוסיף מעט שמן שומשום, מלח ובוטנים / גרעיני חמנייה ויש מנה מהירה שיחד עם אורז וסלט משלימה ארוחה טעימה וקלה להכנה.

כאן ועכשיו ואחר כך – 11.7.12
אחד מהיתרונות של העיסוק החקלאי הוא המיקוד בהווה, בכאן ועכשיו. במגע האדמה, בתחושת הגשם המטפטף ובזיעה הניגרת שמחיה בכל טיפה את המשפט 'בזעת אפיך תאכל לחם' ומעניקה לו משמעות כפולה. ולמרות שעשייתנו נטועה עמוק בהווה, אנחנו מוצאים את עצמנו מתעסקים השבוע 'באחר כך'. וכך בשיא החום של יולי אנחנו שוקדים על תוכנית הגידול לסתיו ולחורף. על מנת שנוכל לחזור ולשתול מנגולד, לקטוף ברוקולי וכרובית, לעשב ערוגות קולורבי, גזר ותערובת עלים לסלט, צריך לתכנן, להזמין זרעים ושתילים כבר מעכשיו. את כמויות השתילים והזרעים אנחנו מזמינים על פי הלקוחות הקבועים ומנויי הסלים.  אנחנו מאוד שמחים על הגידול בהזמנות, אולם על מנת שנוכל לקחת אתכם בחשבון ולהמשיך ולספק לכם ירקות טריים – זה הזמן להירשם כמנויים. השבוע כרוב לבן מחליף את החסה הקבועה בסל שהשמש לא חסה עליה וגורמת לכוויות חום בעלים הירוקים.

זה הזמן לאסוף. – 28.6.12
פעילות השבוע גרמה לנו להרהר בשירה של דניאלה ספקטור – יוצרת צעירה שכותבת: "זה הזמן לאסוף. הכל פנימה. כמו אמא שקוראת לילדיה לחזור". השתילות והזריעות שפסקו וימשכו רק בשולי הקיץ בשל החום המתגבר, פינו את הזמן לעיסוק באיסוף. מבצע ארוך לאיסוף בצל ושום יבש נמשך גם שבוע. כמות מסוימת מראשי השום שאספנו, תאוחסן עד נובמבר הבא ותשמש לנעיצת ערוגות החורף הבאות. הוצאת תפוחי האדמה נמשכת גם היא ואנחנו מתקדמים בחיסול הערוגה במקביל לעכברים והחולדים שמחסלים גם הם…  בשדה ערוגות התירס מניבות פרי מתוק, הפלפלים מתלבטים האם ללבוש אדום או להישאר עם הירוק, שיחי הבטטה והדלעת מפתחים שלוחות הפרוסות לצדדים כידיים ארוכות שמנסות לחבק את האדמה החמה – רק לא להתנתק ממקור המים. החציל והמלפפון משחקים עם השמש מחבואים מתחת לעלי השיח ורק הריחן והבמיה אדישים לכל המהומה וניצבים איתנים מול החום והשמש.

תירס. חם. – 14.6.12
כולם בנינו. אנחנו אוהבים את כולם במידה שווה. אבל התירס שחוזר אלינו גורם לנו להרגיש כל פעם מחדש גאווה של הורים פולניים הניצבים זקופים ליד בנם הבכור שזה עתה סיים את לימודי הרפואה בהצטיינות. בשמחה רבה אנחנו מוסיפים השבוע תירס מזן 'ונילה' לסל המשפחתי. התירס מתוק (חקלאית יקרה מהעמק מדדה בתירס שלנו כמות סוכר שלרוב נמצאת בפירות) בשרני, ונפלא למאכל חי ללא בישול. השיח הגבוה של התירס מרשים בגובהו ומבנה 'חכם' של חוליות פרקים, מסייע לו לעמוד איתן מול רוחות חזקות על אף עמוד גבעולו הדקיק יחסית. פריחתו נהדרת והקלחים מסודרים ב'אריזת מתנה' שרק הטבע יכול להפיק. אז שנסו מותניים, השחיזו השיניים והכינו את החוט הדנטאלי… התירס כאן. וחם. בים בם בם.

על טעם ועל ריחן – 7.6.12
ככל שאנחנו נכנסים יותר לעומקה של העונה החמה כך מתדלדל מספרם של ירקות העלים בשדה. אולם אל מול הכוסברה, השמיר, המנגולד ושאר ירקות העלים שלא שורדים בתקופה זו, צומח בגאווה הריחן. נדמה שקשה להתעלם ממנו, מעמידתו האיתנה מול השמש הקופחת, מריחו החזק הנידף למרחקים ואף מטעמו הדומיננטי. הריחן עשיר בנוגדי חמצון, מסייע לתפקוד מערכות הדם והעיכול, משמש להרגעת העור וכחומר יעיל בהיגיינת הפה – מניעת עששת וריח רע מהפה. הריחן או הבזיליקום (בעבר נהגו לגדלו סמוך לבזיליקה – הכנסייה הנוצרית) מוזכר בתרבויות שונות ולוקח חלק בלא מעט טקסים. באיטליה הריחן משמש כסמל לאהבה, בצרפת הוא מכונה גם 'העשב המלכותי' ובהודו ובמקומות מסוימים באירופה נהוג ל'צייד' את המתים בריחן על מנת להבטיח מסע מוצלח אל העולם הבא. ביוון העתיקה לעומת זאת הריחן משמש כסמלו של השטן… וכפי שנאמר: על טעם ועל ריח…

תפוח האדמה – 31.5.12
אל הטנא השבועי, בשבוע בו חגגנו את חג השבועות מצורפים ביכורי תפוח אדמה שלנו. שיחי תפוח האדמה הצמיחו עלווה יפה מעותרת בפרחים לבנים צהובים הדומים לנרקיס. בחקלאות המודרנית קטיפי תפוחי אדמה (כמו גם גזר ובטטה כדוגמה לירק הגדל בתוך האדמה) נעשים בעזרת מיכון כבד – טרקטורים, מחרשות וקומביינים. לצורך הוצאת תפוח האדמה גייסנו את המיטב הטכנולוגי שלנו – יד ימין ויד שמאל… ההוצאה מתבצעת בידיים ולשם כך מגיעים אנשים יקרים לשדה ונותנים יד (במלוא מובן המילה). אנחנו עוקרים את הצמח וחופרים סביב למקום בו היו השורשים במטרה לאתר תפוחי אדמה חבויים באדמה הפריכה. מדהים כל פעם מחדש לגלות עד כמה האדמה הזו חיה ונושמת. מלבד תפוחי אדמה נפלאים וטריים יוצאים גם שלשולים, צרצרים, המון חיפושיות ושאר חרקים בעלי שם.

מלפפון אדמה – 24.5.12

אנחנו גאים ונרגשים להוסיף לסלים מלפפון בלאדי שגדל בשדה הפתוח שלנו. רוב השנה המלפפונים המצויים בשוק (הקונבנציונלי והאורגני) הם מלפפוני חממה שגדלים בהדליה ותנאי אקלים מבוקרים. שיחי המלפפונים בשטח הפתוח משתרעים על האדמה ומניבים פרי ירוק ועסיסי שלא שווה בגודלו, בצבעו ובצורתו אולם שווה בטעמו, ואין הנחתום מעיד על עיסתו, אלא אם כן הוא לא מצליח להתאפק… קטיף המלפפונים נערך רובו על הברכיים כשהידיים משוטטות בין העלים הרחבים, מנסות לגשש באפילה והעניים תרות אחרי המלפפונים המתנמנמים בצל העלים. הקריאה 'איזה מלפפון!' חוזרת לא מעט ומפירה את שקט הבוקר המוקדם בכל פעם כשאחד מאיתנו מתפעל ממלפפון חדש שמצא, כילד שמצא את המטמון הנכסף. כנראה שאף פעם לא נבין באמת ונמשיך להתפעל מהעושר שמעניקה לנו האדמה.

כל קיץ קורה דבר מה- 10.5.12

כבכל תחילת קיץ, עבודת השדה בתקופה האחרונה משנה מעט את אופייה. לאור החום הגובר והיום המתארך, אנו מתחילים את יומנו בשדה מוקדם מהרגיל לקול קריאות התרנגול, כשזריחות מדהימות משמשות לנו כתפאורה מתחלפת. טיפול בהשקיה מלווה את יומנו ואנחנו מקפידים מאוד שצינורות המים ממוקמים היטב, קרוב לבית השורשים של השתיל או השיח. השבוע המשכנו בזריעת ערוגות התירס, הוספנו ערוגת במיה משתילים שדוללו ואף קטפנו מלפפונים ראשונים וטעימים. תדירות קטיף הקישואים עולה וגם כמות הארגזים שמתמלאים אחריו… ואם אלו לא סימני קיץ, מהם?

הדרך ארוכה היא ושתולה – 3.5.12

השבוע ביצענו מבצע להעתקת "שדרת" הדלעות. על מנת לחסוך במים ולוודא את נביטות הזרעים, זרענו את זרעי הדלעת בערוגה אחת בצפיפות גבוהה יחסית. לאחר שהזרעים נבטו וגדלו לכדי שתילים מבוססים, דיללנו והעברנו את השתילים הצעירים אחר כבוד לערוגות החדשות. המבצע החביב ארך זמן מה ודרש עדינות בעקירה וטיפול אישי מוקפד בשתילה מחדש. אט אט ראינו את הערוגות החדשות נסללות ונזכרנו במשפט נפלא שיכולנו להזדהות איתו בבניית 'דרך הדלעות': "תוך שאנו בונים את הדרך, הדרך בונה אותנו".
בהצלחה בכל דרך, וגם לשתילי הדלעות בדרך הארוכה עד לדלעת המופלאה! מסבתא

חג אביב שמח! – 11.4.12
אילו עדרנו ערוגות ולא פיזרנו קומפוסט, דיינו. אילו פיזרנו קומפוסט ולא סידרנו צינורות, דיינו. אילו סידרנו צינורות ולא שתלנו שתילים וזרענו זרעים, דיינו. אילו שתלנו שתילים, זרענו זרעים ולא הבאנו מים באדמה, דיינו. אילו הבאנו מים באדמה ולא עישבנו את עשבי הבר, דיינו. אילו עישבנו את עשבי הבר ולא קטפנו וארזנו, דיינו. אילו קטפנו, ארזנו והובלנו ולא היה למי? תודה על הבחירה ועל האמון שאתם מעניקים לנו.

על שום מה אנו אוכלים שומר – 22.3.12
השבוע נחגג יום השוויון בו מספר שעות האור שווה למספר שעות הלילה ומבשר את תחילת האביב באופן רשמי. בשדה ראשית האביב מאופיינת בהרבה פריחות. פרגים, תורמוסים, חרדלים, חלמיות (חובז'ה), ציפורני חתול, כוכביות ושלל פרחי בר אחרים מעטרים את הערוגות בצבע חגיגי.
אל הסלים צורף השומר – עשיר בסיבים תזונתיים, חומצה פולית, ויטמין C ומסייע בתהליך העיכול. תרופת סבתא ידועה, (בעיקר בקרב הסבתות…) לעזרה בתופעת הצטברות גזים אצל תינוקות, היא שתיית תה זרעי שומר (לאם המניקה). השומר עשוי גם לסייע כחומר מרגיע לעקיצות וגירויים, כחומר משתן, כאנטי דלקתי ובמצבו כשמן אתרי מסייע למערכת הנשימה. נשמח לשתף במתכוני שומר בדף הפייסבוק.

עונת מעבר – 15.3.12
תנודות מזג האוויר, כמות המשתעלים והמנוזלים שמסביבנו והשינוי התכוף בנוף השדה מזכירים לנו שאנחנו בעונת מעבר. קוטפים ברוקולי, גזר ושאר ירקות חורף בבת אחת עם שתילות של חציל, תפוח אדמה וקישוא הקיציים. ובמעבר כמו במעבר, נמצאים בתנועה כמעט מתמדת. מעשבים, מכסחים, מנקים, אורזים, מתכננים, מסדרים מחדש. מחכים. והקרבה הפונטית בין הביטוי 'עונת מעבר' למילה 'עוּבר' מובן לנו יותר מתמיד.
תפוח אדמה נזרע השבוע בשדה בפרויקט משמח וארוך יחסית עקב העובדה שאנחנו מבצעים את ההכנות, את הזריעה ואת הכיסוי באופן ידני. את החסה השבוע מלווים בגאון מספר לא מבוטל של חלזונות – טפלו בהם היטב…

חג פורים שמח! – 8.3.12
משנכנס אדר מרבים בשמחה ובעולם החקלאי שלנו משנכנס אדר מרבים בעבודה שמחה. חודש זה שמציין את סיום העונה הקרה ותחילת ההתעוררות האביבית מכיל בתוכו תכנוני עשייה מרובים בשדה. אנחנו הופכים ערוגות ישנות, מפנים צינורות השקיה, מפנים מקום לגידולי הקיץ ומפנקים את האדמה במעט זבל עופות. כי כך יעשה לחלקה שהאיכר חפץ ביקרה… השבוע בסל משלוח המנות הצנוע שלנו מצורף גם הסלק שטעמו מתוק מתמיד בעונה זו. הסלק מכיל ויטמין C, A ואשלגן ונהוג על פי המסורת היהודית לברך עליו 'שיסתלקו אויבינו ושונאינו' – זה הזמן לרשרש ברעשנים! אנחנו מתחברים יותר לאסכולה שמברכת 'שיסתלקו חטאינו'. שיהיה שמח ומבדח. תמיד.

עתיד והווה בעין הסערה – 1.3.12
רגע לפני שהחלו הגשמים הספקנו משימות רבות. הכנו ערוגות במרץ, שתלנו וזרענו בקצב מואץ – כל זאת על מנת לחסוך את מי ההשקיה והקליטה של השתילים והזרעים הצעירים. מה עוד שאחרי גשמים כבדים לא ניתן לבצע פעולות חקלאיות רבות. ההתארגנות הפשוטה הזו של תכנון משימות לטווח ארוך התאפשרה אודות התייעלות מודרנית כל כך ברורה מאליה העונה לשם "תחזית מזג האוויר". בעולמנו המתוכנן, שלעיתים נתפש כמי שלא מתנהל על פי רצוננו המדויק, זה נראה כל כך טבעי לחזות את העתיד. להסתכל אל הבאות. התרגלנו להסתכל רחוק ואולי שמביטים רוב הזמן אל העתיד מפספסים את ההווה. אולי. בהווה, בכל אופן, יש גשם. הרבה גשם ובוץ.

אין כמוהו גזר – 16.2.12
כמו רוב הילדים בארצנו הקטנטונת, גם אנחנו גדלנו על הקלאסיקה 'אליעזר והגזר', על ההתגייסות למאמץ החקלאי המשותף, על הקושי שבהוצאת השורש העיקש ועל התמורה המשמחת שבסיום הפעולה. הגזר הוא בעצם אוצר. מטמון באדמה וכנראה קיבל בזכות מלאה את הכבוד להיות ה'פרס' בביטוי – המקל והגזר. בעידן שבו אנו חיים, הוצאת גזר היא פעולה שכמעט ולא נותנים עליה את הדעת. בלחיצת כפתור, דוושה או שתיים, מכונות וקומביינים שולפים דונמים של גזרים מן האדמה. ואילו אנו בחלקתנו הקטנטונת עדיין עם קלשון ודלי מושכים ימינה, מושכים שמאלה… גזר מזן 'ננטי'. ה'ננטי' הוא זן נפלא ומתוק שבאופן מעט אבסורדי איבד את מקומו בשוק בשל טעמו המשובח. ב'ננטי' הטעים, אחוז סוכר גבוה ההופך אותו לשביר ובלתי עמיד בהוצאה ממוכנת. ואולי זהו המקל שמעת לעת נתקע בגלגלי הטכנולוגיה הסובבים מהר.

בגדי חג ירוקים – 9.2.12
ט"ו בשבט, חג לאילנות, לצמחים, לצומחים ולכל אוהבי האדמה. ולכבוד המאורע השדה לבש ירוק חגיגי ומשמח. אנו מזמינים אתכם לנצל את החגיגה ואת השתילים שצרפנו לרגל החג בשביל להרגיש את מגע האדמה. הנחיות שתילה:  רצוי לשתול באדמה לחה ואוורירית ובאזור שבו מנות שמש גדולות. השתיל צריך להיות באדמה כך שכל בית השורשים יהיה מכוסה. לא כדאי להדק מידי אחרי הכיסוי ורצוי לשמור על אדמה לחה במשך שבוע לפחות. מרחקי שתילה עבור השתילים המצורפים: חסה וכרוב – כל 30 ס"מ. סלק וסלרי – כל 20 ס"מ. לבלוב ופריחה לכולם! בהצלחה

כך קורעים ברך השותלים… – 26.1.12
אחרי הפוגה קלה בזריעות ובשתילות בשל החורף ומעלליו, אנחנו חוזרים למלאכה. שוב, מכינים ערוגות, פורסים צינורות השקיה ומשכנים שתילים צעירים במעונם החדש. והשותלים כמו השתילים נמתחים ונזקפים בזהירות אחרי שהייה ממושכת על הברכיים, מנסים ליישר גב. רון בלב, גם בלי את ביד יכול מאוד לעזור. עוד שבעיים ט"ו בשבט ונשמח לחלק עודפי שתילים למעוניינים. לאחרונה התלמים בשדה התמלאו בעשבי בר ובמקומות מסוימים ממש מקשים על המעבר. אנחנו מצפים למספר ימי שמש רצופים על מנת שהקרקע תתייבש מעט ונוכל לעבור עם מקלטר 'ולפלס' דרך ביערות הסבוכים של הגדילנים והחלמיות…

ניתוח פלסטיק בגשם – 19.1.12
גשמי הברכה הרצופים שירדו השבוע העניקו לנו אפשרות לשהייה ארוכה תחת ארובות השמים. שהות מתמשכת תחת גשם לא נימנת ברשימת החוויות הנפוצות בחייו של אדם ולעיתים הגשם, כשהוא פוגש אותנו בחיינו המוגנים, נתפס כמציק או מפריע. השהות המתמשכת אפשרה לנו להמיס את התכווצות הגוף, את הרתיעה מהרטיבות, את ההימנעות הראשונה מהבוץ וליהנות מחווית טבע מדהימה. מהחוויה הנפלאה הזו של 'לשיר שיר בגשם' (או לקטוף פטרוזיליה בגשם…) זכינו לטעום אודות לחליפות גשם עשויות פלסטיק אותן אנו לובשים. הפלסטיק כחומר, אינו חביב עלינו במיוחד ובאופן גס ניתן לומר שבמחוזות אורגניים / אקולוגיים הוא סוג של אויב. אבל, באופן מוזר, התחושה של העבודה בגשם גרמה לנו להודות ל'אלוהי הפלסטיק' באשר הם ועל המתנה שהוא מאפשר לנו – לעבוד בגשם שוטף עם חיוך על הפנים וחום בלב. ומשם עלתה המחשבה שאולי הבעיה היא לא הפלסטיק עצמו, כחומר, אלא השימוש שאנחנו כבני אדם עושים בו.
יחי האיזון! בבריאות, בפלסטיק ואפילו בגשם.

הירוק היום ירוק מאוד – 12.1.12
בין מנת גשם אחת לשנייה זכינו לשבוע בהיר ושטוף שמש. הבקרים הנפלאים בשדה נפתחים לרוב כששמיכת ערפל סמיכה מכסה את בקעת יבנאל בעדינות ומערסלת עמק שנראה לפעמים כמי שמסרב להתעורר. ולאט כשמתפזר המעטה האפור– לבן ומתגלה הירוק הנפלא והמהפנט נשאר רק להתמגנט. מלבנים ירוקים באורכים שונים, בגוון משתנה, חלקם גבוהים חלקם נמוכים, מכים בעיניים ברוך אדיר. זכות האוויר, העדר האבק והראות החלקה מעניקים תחושה של חדות, של ניקיון, של ירוק. כי הירוק היום, כפי שמספרת המשוררת, ירוק מאוד בעונה הזו. בשבועות הקרובים אנחנו עושים אתנחתא משתילות וזריעות למעט שתילה של חסה. חודש ינואר אינו אידיאלי לצמחים צעירים. הקור הקיצוני, אירועי ברד ושעות האור המעטות מקשות על ההתפתחות. החל מאמצע פברואר נשוב לשתול שפע של שתילים בהדרגה.

נעבור את החורף ואחר כך נראה… – 5.1.12
"בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות, זה עונתי. קבל את הדין זה נופל מלמעלה, תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף ואחר כך נראה…"  שירו הנפלא של מיכה שיטרית, 'באביב', מהדהד בראשי בימים האחרונים. אולי זה בגלל תכנון עונת האביב שהתפננו להתמודד איתו השבוע – באמצע החורף, אולי זה בגלל החורף המתעתע והמשונה שכאן וא

סגור לתגובות.